ידועים בציבור

בעידן בו אנו חיים, הפך המושג המשפטי "ידועים בציבור" להרבה יותר רלוונטי מבעבר וזאת על רקע השינויים בחברה והעובדה שזוגות רבים מנהלים חיי זוגיות ומתגוררים יחדיו מבלי לבוא בברית הנישואין.

על אף העובדה שלא מדובר בבני זוג נשואים, הרי שמדובר בחיים משותפים לכל דבר ועניין ובתי המשפט נדרשים כדבר שבשגרה לדון בסוגיות הקשורות לידועים בציבור, מעמדם וזכויותיהם.

002מומלץ כי בני זוג החיים יחדיו ואינם נשואים, אשר מעוניינים להסדיר את מערכת היחסים ביניהם ללא התערבות בית המשפט, יערכו הסכם חיים משותפים בד בבד עם צוואה אצל עורך דין המתמחה בדיני משפחה.

הגדרת ידועים בציבור

על מנת לקבוע כי בני זוג הם ידועים בציבור, צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים:

  • משק בית משותף – באם שני בני הזוג פותחים למשל חשבון בנק משותף אשר ממנו משולמות ההוצאות השוטפות של משק הבית, לרבות שכר הדירה ו/או עורכים יחד קניות וכיוצא בזה, הרי שניתן להגדיר את בני הזוג ככאלו המנהלים משק בית משותף.
    בנקודה זו, ראוי לחדד ולציין כי לא פעם נדרש בית המשפט לענייני משפחה לשאלה אם איחוד מסוג זה הוא פועל יוצא של צרכים פרגמטיים גרידא או של הרצון לחיות יחד ולנהל חיים משותפים. אם התשובה השנייה היא המתאימה למקרה הנדון, הרי שבני הזוג עומדים בתנאי הראשון להכרה כידועים בציבור.
  • חיי משפחה – לצד שאלת ניהולו של משק בית משותף, יוכרו בני הזוג כידועים בציבור אם יוכיחו בנוסף, כי הם ניהלו חיי אישות המבוססים על תחושות אותנטיות ככל הניתן של חיבה ואהבה.

בית המשפט לענייני משפחה בוחן את התנאים הללו בהתאם לעובדות והנסיבות המוצגות בפניו ונטל ההוכחה רובץ על בן הזוג הטוען להכרה כידועים בציבור.

הזכויות המשפטיות המוענקות לידועים בציבור

הן הרשות השופטת והן הרשות המחוקקת הכירו בזכותם של ידועים בציבור במספר תחומים בכפוף לתנאים שונים.

על מנת לקבוע כי הרכוש אשר נצבר על ידי ידועים בציבור במהלך התקופה בה חיו זה לצד זו הינו משותף וכי חלה על בני הזוג הלכת השיתוף, יש להוכיח קיומו של אורח חיים תקין. היינו, חיים משותפים תחת קורת גג אחת ללא קרע או פירוד ממשי וקיומו של מאמץ משותף – כל אחד מבני הזוג מילא את תפקידו במסגרת התא המשפחתי.

פרט לנושא חלוקת הרכוש, לאורך השנים הכירו בתי המשפט בזכויות נוספות של ידועים בציבור. כך למשל, הכיר בית המשפט בזכותה של ידועה בציבור למזונות מבן זוגה. דמי המזונות ייפסקו בנסיבות המתאימות ובדרך כלל יינתנו למשך תקופה קצובה לאחר הפירוד, וזאת על מנת לאפשר לאישה להשתקם כלכלית מן הפרידה.

כמו כן, סעיף 55 לחוק הירושה (התשכ"ה – 1965) קובע כי גם בני זוג שאינם נשואים (קרי, ידועים בציבור) יכולים לרשת זה את זה בהנחה שלא קיימת צוואה אחרת המצביעה על חלוקת רכוש שונה ובהתקיים שלושה תנאים מצטברים: חיי משפחה, ניהולו של משק בית משותף והעובדה שבני הזוג עצמם אינם נשואים זה לזה או לאנשים אחרים.

יצוין כי בתיקים שהתנהלו בבתי המשפט השונים, נתקבעה התפיסה לפיה האופן בו ניהלו הידועים בציבור את חייהם המשותפים בחודשים האחרונים לפני מותו של אחד מהצדדים, הוא שיקבע במידה רבה את זכאותו של בן/בת הזוג לירושה.

חשוב לציין כי גם אדם נשוי יכול להיחשב כידוע בציבור בנסיבות מסויימות, וזאת למשל כאשר הוכח כי ניתק את קשריו עם בן/בת זוגו החוקי/ת והלכה למעשה חי עם בן/בת זוג אחר.

הצורך בליווי וייצוג משפטי

מעמדם וזכויותיהם של הידועים בציבור מגיע לעיתים קרובות לכדי התנהלות בבית המשפט, בין אם כתוצאה ממחלוקת בדבר צוואה או ירושה, בין אם בנושא מזונות, ובין אם כתוצאה ממחלוקת העוסקת בחלוקת הרכוש שלאחר הפרידה. בכל אחד מהמקרים הללו חשוב להיוועץ בעו"ד המומחה בדיני משפחה ובקי בפסיקות העדכניות המתפתחות בתחום.

סיימתם את מערכת היחסים ואתם זכאים לחלקכם ברכוש ו/או בקבלת דמי מזונות? זכאים לירושה מבן/בת זוגכם? ניהלתם מערכת יחסים מבלי שהתכוונתם לשתף את הצד השני ברכושכם והוא תובע אתכם בחוסר תום לב?

אם אתם מרגישים שזכויותיכם נגזלות מכם, אני מזמינה אתכם לפנות עוד היום למשרדי לקביעת פגישת ייעוץ וביחד נבנה את האסטרטגיה המשפטית אשר תסייע לכם לעמוד על זכויותיכם.

מעוניינים לקבל פרטים נוספים ו/או לקבוע פגישת ייעוץ?
חייגו עכשיו לטלפון 03-6007272 או 054-4666566
לחצו כאן למעבר לטופס יצירת קשר