מזונות

מזונות ילדים

המקור המשפטי לחיוב דמי המזונות בישראל מצוי בסעיף 3 לחוק תיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט-1959. חיוב מזונות הילדים יהא על פי הדין האישי ובהתאם לכך, ענייני נישואין וגירושין בקרב יהודים נעשים לפי המשפט העברי. תשלום מזונות הילדים מצוי פעמים רבות בלב המחלוקת בין ההורים במסגרת הליכי הגירושין, כאשר צד אחד ינסה לצמצם את היקף חיובו במזונות למינימום והצד האחר ינסה לקבל מזונות גבוהים ככל הניתן.

002

על מנת להשיג את התוצאות הטובות ביותר עבורכם ועבור ילדיכם בנוגע לחיוב דמי המזונות, חשוב להקדים ולהתייעץ עם עו"ד מומחה בתחום דיני המשפחה ולגבש עמו את אסטרטגיית הפעולה המתאימה בעניינכם.

חיוב דמי מזונות ילדים

משרדנו עוסק הן בייצוג נשים לצורך קבלת סכום דמי מזונות ההולם את צרכיהן וצורכי הקטינים והן בייצוג אבות החייבים במזונות ומתלוננים על כך שסכום התשלום אשר נפסק לחובתם אינו מבוסס על אומדן אמיתי של הכנסותיהם וחשים כי אין הם יכולים לעמוד בחיובים אשר נפסקו לחובתם.

מקובל לחלק את דמי המזונות לשתי קטגוריות נפרדות:

  • מזונות הכרחיים – המזונות ההכרחיים נועדו לממן את צרכיו הבסיסיים של כל ילד כגון מזון, ביגוד, חינוך, מדור, הוצאות מדור, טיפולים רפואיים ועוד. תשלום דמי המזונות ההכרחיים, אינו תלוי במצבו ובמסוגלותו הכלכלית של האב, דהיינו בין אם האב עני, עשיר, מובטל וכיו"ב, האב חב בהם באופן אבסולוטי. חיוב זה על פי הדין העברי הינו עד הגיע הקטין לגיל 6, אולם חובה זו הורחבה בהמשך עד לגיל 15.
  • מזונות מדין צדקה – מזונות מדין צדקה נועדו לממן את צרכי הילדים אשר אינם נכללים בגדר "צרכים הכרחיים" ובדרך כלל יחולקו על פי היקף הכנסותיהם של כל אחד מההורים. חיוב זה על פי הדין העברי הינו מהגיע הקטין לגיל 15 ועד הגיעו לגיל 18.

דמי המזונות משולמים בהתאם לעקרונות הנ"ל עד הגיע הקטין לגיל 18, כאשר על פי פסיקות בתי המשפט במהלך שירותו הצבאי של הילד, ישולמו עבורו דמי מזונות בהיקף של כשליש מדמי המזונות ששולמו עד לאותה נקודה.

קרא עוד…

מזונות אישה

סעיף 2 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט-1959 קובע כי "אדם חייב במזונות בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלו" דהיינו, כאשר מדובר בבני זוג יהודים אשר נישאו כדת משה וישראל, האישה תהא זכאית למזונות מבעלה מתוקף הדין העברי.

הסמכות לדון במזונות אישה נתונה הן לבית המשפט לענייני משפחה והן לבית הדין הרבני (סמכות מקבילה) ובאם ערכאה אחת מבין השתיים "תרכוש" סמכות ראשונה, תהא הערכאה השנייה מנועה מלדון באותו העניין.

חשוב להקדים ולהתייעץ עם עו"ד מומחה בתחום דיני המשפחה ולגבש עמו את אסטרטגיית הפעולה המתאימה בעניינכם היכן להגיש תביעה למזונות אישה, שכן קיים הבדל משמעותי בפסיקת דמי מזונות האישה בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הרבני, כמו גם הסעדים שניתן לקבל בכל אחת מהערכאות.

על פי הדין העברי, הבעל מחויב בתשלום מזונות אישה בסכום אשר יאפשר לה לחיות את חייה באותה רמת חיים אליה הורגלה במהלך חייהם המשותפים. עיקרון זה מעוגן בכלל ההלכתי "עולה עמו ואינה יורדת".

חשוב לדעת כי החיוב למזונות אישה תם במועד פקיעת הנישואין, כלומר, האישה זכאית לדמי מזונות כל עוד בני הזוג נשואים.

מזונות האישה כוללים את הצרכים הנדרשים לקיומה הרווחת של האישה לרבות מזון, ביגוד, קוסמטיקה, מדור, אחזקת מדור, הוצאות רכב וכיו"ב.

במקרים בהם חויב הבעל במתן גט על ידי בית הדין הרבני אך הוא מסרב להתגרש, קיימת אפשרות לזכות את האישה ב" מזונות מדין מעוכבת", שהינם מזונות בעלי אופי עונשי.

חישוב דמי המזונות   קרא עוד…

מעוניינים לקבל פרטים נוספים ו/או לקבוע פגישת ייעוץ?
חייגו עכשיו לטלפון 03-6007272 או 054-4666566
לחצו כאן למעבר לטופס יצירת קשר