משמורת והסדרי ראיה

חשבתם על השלכות פירוק התא המשפחתי וכיצד משפיע הדבר על ילדיכם המשותפים? אין ספק כי נושא המשמורת והסדרי הראיה הינו הנושא הרגיש ביותר בהליך של פרידה וגירושין, שכן הוא משפיע באופן ישיר ומיידי על הילדים. כל הורה מעוניין לקחת חלק בגידול ילדיו, ושמורה לו הזכות להיות שותף פעיל בגידולם.  

אל תוותרו על זכויותיכם! טיפול נכון ומסור של עו"ד מקצועי ונמרץ יאפשר לכם להשיג את התוצאות המקסימליות עבורכם, לצד הגנה על טובת הילדים שהינה מעל לכל.

002כאשר ישנן הסכמות בין ההורים לעניין המשמורת והסדרי הראיה, ניתן לערוך הסכם המעגן את הסכמותיהם בנושא ולאשרו בפני הערכאה המתאימה, אך במצב בו אין הסכמה, הסמכות לקבוע את זהות ההורה המשמורן וכן את הסדרי הראיה, נתונה בידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, בהתאם לנסיבות.

למי תינתן המשמורת על הילדים?

חשוב לדעת כי שני ההורים הינם האפוטרופוסים הטבעיים של הקטינים ואחראים יחדיו לקבלת החלטות מהותיות הנוגעות לקטינים וזאת ללא כל קשר לזהות ההורה המשמורן.

משמורת משמעותה אצל מי ישהו הקטינים במרבית הזמן, כאשר ההורה השני שאינו המשמורן, יהיה זכאי להסדרי ראיה קבועים עם הקטינים.

במקרה של משמורת משותפת, חלוקת זמני השהות של כל אחד מההורים עם הקטינים תהיה שוויונית. הסדר כזה ייקבע בדרך כלל כאשר ישנה תקשורת טובה בין ההורים וכאשר הם גרים בסמיכות האחד לשנייה.

עיקרון העל אשר מנחה את בית המשפט בסכסוכי משמורת הינו עיקרון טובת הילד, הגובר על רצון ההורים. המדובר במושג מופשט וכללי אשר יכול להשתנות ממקרה למקרה בהתאם לנסיבות. במסגרת זו ייבדקו בין היתר צרכיו הנפשיים, הפיזיים והחומריים של הקטין, גילו וכן מהי הסביבה המתאימה ביותר לגידולו מבחינה חינוכית, תרבותית והתפתחותית.

כחלק מעיקרון טובת הילד, קיימת כיום ההכרה כי יש לברר אף את רצונו של הילד וכאשר משוכנע בית המשפט כי רצונו של הילד הינו רצון עצמאי שאינו נובע מהסתת הילד על ידי מי מהוריו, ישתדל בית המשפט להעניק מקום נרחב לרצונו ואף במקרים המתאימים, לשמוע אותו. הצורך לשמוע את הקטין ולהעניק מקום לרצונו מוכר באמנה לזכויות הילד עליה חתומה מדינת ישראל, אולם שיקול הדעת הבלעדי והסופי מוענק לבית המשפט אשר אמון על טובת הילד ובמידה וטובתו סותרת את רצונו, יכריע בית המשפט לרוב על פי טובת הקטין.

בית המשפט בדרך כלל אינו מכריע לבדו בסכסוכי משמורת ועל מנת לבחון את טובת הילד ולקבוע את זהות המשמורן, הוא משתמש בגורמים מקצועיים:

  • פקידת סעד לסדרי דין - פקידת סעד לסדרי דין, הינה עובדת סוציאלית מאזור מגוריו של הקטין, אשר הוסמכה לתת המלצותיה לבית המשפט בכל הקשור לזהות המשמורן הראוי עבור הקטין והסדרי הראיה.פקידת הסעד נפגשת עם ההורים, עם הילדים ובמידת הצורך עם גורמים רלוונטיים נוספים כגון יועצת בית הספר, מחנכת הקטין וכיו"ב. בתום ההליך, מגישה פקידת הסעד לבית המשפט תסקיר ובו המלצותיה לעניין המשמורת והסדרי הראייה. לרוב בתי המשפט נעזרים בהמלצות התסקיר ומייחסים להם חשיבות רבה, אך חשוב לדעת כי אין הם מחויבים לקבל את המלצות התסקיר וסמכות ההכרעה הסופית נתונה לבית המשפט על פי שיקול דעתו.
  • בדיקת מסוגלות הורית – במקרים מורכבים יותר, וכאשר מתרשם בית המשפט כי אין די בתסקיר פקידת סעד, ממנה בית המשפט מומחה לביצוע בדיקת מסוגלות הורית אשר יבדוק את יכולת ההורים באופן מעמיק ומקיף יותר. המומחה הוא בדרך כלל פסיכולוג אשר מבצע שורת אבחונים להורים וכן בדיקת אינטראקציה בינם לבין הקטינים. מטרת אבחונים אלו, הינה לבדוק את הקשר של כל אחד מההורים עם הקטינים, אופן הטיפול בקטינים ומידת יכולתו של כל אחד מהם להעניק לקטין מסגרת יציבה ותומכת, הן מבחינה חומרית, הן מבחינה נפשית והן בבחינת היכולת לחנכו.
    לאחר אבחונים אלו, אשר עשויים להיערך משך תקופת זמן ארוכה, מגיש המומחה לבית המשפט המלצותיו בנוגע לזהות המשמורן והסדרי הראיה.
ועדת שניט וחזקת הגיל הרך

בעבר, שלטה הגישה הקלאסית לפיה, מאחר והאם היא זו אשר מגדלת הילדים, היא המתאימה לשמש כמשמורנית בלעדית לילדים ואילו האב נתפס כמפרנס וככזה אשר ממלא תפקיד משני בגידולם. בהתאם לכך, נקבעה בחוק "חזקת הגיל הרך" לפיה כאשר קיים סכסוך משמורת, ילדים עד גיל 6 יהיו בחזקתה ובמשמורתה הבלעדית של האם, למעט במקרים חריגים.

בשנים האחרונות, בהתאם לשינויים החברתיים ולעלייה במספר האבות אשר ממלאים מקום נרחב מבעבר בגידול הילדים, ניכר שינוי מגמה בכל הקשור לנושא המשמורת. המדובר במגמה השואפת לשוויון בין ההורים ומתן מקום נרחב ככל הניתן לשני ההורים בגידול הילדים.

בשנת 2005 מינה משרד המשפטים ועדה המכונה "ועדת שניט" לבחינת האספקטים הקשורים לחלוקת זמני השהות והאחריות ההורית בסכסוכי גירושין, האם יש מקום לביטול חזקת הגיל הרך. בשנת 2011 הגישה הוועדה לשר המשפטים את המלצותיה הסופיות:

  • ביטול חזקת הגיל הרך - המלצותיה של הוועדה כללו בין היתר כי אין מקום להעניק יתרון אוטומטי לאם בכל הקשור למשמורת הקטינים ועל כן המליצה על ביטול חזקת הגיל הרך וקבעה שורה של קריטריונים מנחים אשר ישמשו את בית המשפט על מנת להכריע למי מן ההורים תינתן החזקה והמשמורת על הקטינים.
  • אחריות הורית שווה - טובת הילד היא ששני ההורים יהיו שותפים שווים בכל הקשור לגידולו, על שני ההורים מוטלת אחריות שווה לטפל בילדיהם ויש לעשות את המירב על מנת להבטיח ששני ההורים ימלאו את מחויבותם כלפי הילד.

חשוב לדעת כי להמלצות אלה טרם ניתן תוקף חוקי, אולם רוח ההמלצות של שוויון בהורות ניכרת בפסיקות בתי המשפט בסכסוכי משמורת וכאשר הנסיבות מאפשרות זאת, בתי המשפט ישתדלו להורות על הסדר של משמורת משותפת וחלוקת זמני שהות שווים עם הקטינים.

בסוף שנת 2013 הוצע על ידי משרד המשפטים לקצר את חזקת הגיל הרך מגיל שש שנים לגיל שנתיים, אך מדובר לעת עתה בהצעה בלבד שטרם אושרה ונראה כי טרם נאמרה המילה האחרונה בנושא.

נושא המשמורת והסדרי הראיה, הינו כאמור אחד הנושאים הרגישים והמורכבים בסכסוכי גירושין, בעל השפעה ישירה על הילדים ולכן חשוב להצטייד בעורך דין מומחה הבקיא בשינויים אשר חלים בפסיקה.

צרו קשר ויחד נגיע לתוצאות האופטימאליות עבורכם ועבור ילדיכם באופן המקצועי ביותר, כאשר בראש ובראשונה תעמוד טובת הילד.

מעוניינים לקבל פרטים נוספים ו/או לקבוע פגישת ייעוץ?
חייגו עכשיו לטלפון 03-6007272 או 054-4666566
לחצו כאן למעבר לטופס יצירת קשר